רש"ש על גיטין ל״ה ב

1 גמרא אר"ה ל"ש כו' אבל ניסת אין מדירין אותה כו'. פשוט דלשמואל לעיל דחוץ לב"ד משביעין אותה אפי' ניסת נמי וכ"מ להר"ן ושכן כתב הרמב"ם:

2 שם רנ"א א"צ רב פפא אמר צריך. לכאורה הי' נראה יותר הגי' שהביאו התוס' בבכורות מה ב רב ששת במקום ר"פ. כי ר"פ הי' תלמיד תלמידו דר"נ. אולם מצינו כהאי טובא בתנאי כמש"כ בפסחים עז בס"ד ע"ש:

3 שם ותני עלה נודר ועובד יורד כו'. כצ"ל:

4 רש"י ד"ה ברבים. בפני עשרה. עי' לקמן מו דר"נ גופיה ס"ל דרבים היינו שלשה. ובתוס' הגי' שם רנב"י וכ"ה הגי' בכתובות עה. ועי' לעיל לא ב תד"ה אנא. אח"ז מצאתי להפ"י שהעיר בזה:

5 רש"י ד"ה משום איסורא. אם אעבור עבירה כו' ורוצה לעבור העבירה. זה מיקרי לא חל הנדר דלרב פפי בנדרים צ לכ"ע אין החכם מתיר ופסקו הפוס' כוותי':

6 תד"ה אבל. וכן קשה בסמוך דפריך וליחוש דילמא אזלה לג"ח כו'. לכאורה זה ל"ק דאי תימא דידירוה של"ת ככר זה כו' א"כ אפי' ניסת נמי:

7 בא"ד ולר' אליעזר כצ"ל כו' שיכול כו' שעתידה לידור א"ש. תימה דהשתא אדרבה תתחזק יותר הוכן קשה כו':

8 תד"ה קסבר. דקאמר ר' אליעזר כשהוא מגרשה כו'. כצ"ל ביו"ד: